מכתבי אהבה

הצגה אורחת מאת א.ר. גרניי, בתרגום מורדי גרשון ותומר כהן ובבימוי שי פיטובסקי.

בהשתתפות דביר בנדק ודנה יצחקי. מליסה ואנדרו מתחילים להתכתב כשהם בני שמונה, וממשיכים לכתוב זה לזו לאורך חמישה עשורים. דרך המכתבים נפרשים חייהם: ילדות, התבגרות, אהבות, נישואים, משפחה, הצלחות, כישלונות והחמצות.

כל אלה מתרחשים כמעט בלי מפגשים פנים אל פנים, ונחשפים בהדרגה באמצעות המילים שנכתבו — וגם באמצעות מה שמעולם לא נאמר. על הבמה אין סצנות מן העבר. שני שחקנים, מכתבים שביניהם וטקסט שמרכיב בהדרגה סיפור על קשר עמוק ומשמעותי, על אהבה שמסרבת להיעלם ועל השאלה מה היה קורה אילו.

ההצגה מחזירה אל הבמה את אמנות המכתב ומעלה מחשבות על האפשרות לתת למילים זמן, לשלוח אותן ממרחקים וליצור קשר אנושי קרוב. בעולם של תגובות מיידיות, אימוג'ים והודעות, מליסה ואנדרו בוחרים במשך חמישים שנה לחשוף את ליבם בכתב. מתוך ההתכתבות נוצר קשר שהתכתבות דיגיטלית, מהירה ויעילה ככל שתהיה, עדיין מתקשה לייצר.

ההפקה כוללת תפאורה ותלבושות של ניב מנור, מוזיקה מאת אלברטו שוורץ, תנועה של שרון גל, תאורה של אדר לוי ועוזרת במאי: יהודית רוט אלקלעי. לראשונה בעולם המחזה הוא מבוים כהפקה מלאה ולא כמחזה קריאה.