ורד פיקר והפסנתר

מופע היחיד של הפסנתרנית, המעבדת והזמרת ורד פיקר הוא מסע אישי בין גיבורי הפסנתר שלה. פיקר מבצעת בדרכה הייחודית שירים מוכרים כמו Piano Man של בילי ג'ואל, It's Too Late של קרול קינג, As של סטיבי וונדר ו-I Guess That's Why They Call It the Blues של אלטון ג'ון, לצד קלאסיקות ישראליות מאת סשה ארגוב, משה וילנסקי ואלונה טוראל, ובהן "שמרי נפשך", "מגדלור" ו"בשביל אל הבריכות".

בין השירים משולבים קטעי קישור משעשעים, שנכתבו בידי עפר קניספל וורד פיקר, וכן אלתורים העוסקים בנשיות, בגיל המעבר, באבחנות אנושיות ובחוויות אישיות, ובהן "רשימת הדברים הכי מעצבנים שיש בחיים". האינטרפרטציות לשירים המוכרים יוצרות מפגשים מוזיקליים בלתי צפויים: One of Us של להקת אבבא הופך לבלדה, "בצער לא רב" של ריקי גל מקבל סולו בולט, ו"שמש שמש" של אריאל זילבר זוכה למעטפת קלאסית.

אצבעותיה של פיקר נעות על הקלידים בסולואים, באלתורים ובמעברים מפתיעים. היא בעלת רקע קלאסי, בוגרת בית הספר רימון, שירתה בלהקה צבאית, ניגנה בתיאטרון הרפרטוארי וכתבה מוזיקה לסדרות טלוויזיה לילדים. במהלך הקריירה הופיעה והפיקה מוזיקלית עבור אמנים ישראלים, ובהם יהונתן גפן, נורית גלרון, מוש בן ארי, לאה שבת וחמי רודנר, והשתתפה במופעים "שרות לאה גולדברג" ו"ערות".

מאז 2015 היא משמשת מנהלת מוזיקלית של מופעי מחווה לאמנים וליוצרים. בשנת 2012 הוציאה את האלבום "או שזה מתוק", שזכה לביקורות מצוינות. משך המופע: שעה וחצי.