לא מחכים למוזה: עשר תחנות בכתיבת שירה

כתיבת שירה היא תהליך מתמשך של היכרות, פירוק וכתיבה מחודשת. במהלך המפגשים נקרא שירה ונכיר טכניקות ששימשו משוררות ומשוררים גדולים בארץ ובעולם, בהם ויסלבה שימבורסקה, אדם זגייבסקי, צ׳סלב מילוש, דליה רביקוביץ, מרגרט אטווד, אן סקסטון, אהרן שבתאי ושיימוס היני. מתוך הקריאה נבחן תבניות עומק שעיצבו את השירה לאורך ההיסטוריה, ונכתוב שירים בהשראת הפואטיקות הנלמדות.

בין התחנות: שאלת היחסים בין אמת, יצירה ובדיון בעקבות שולמית אפפל; דרכים לעורר זיכרון אישי וקולקטיבי בהשראת ויליאם פוקנר; וכתיבה מתוך מודעות תרבותית, תוך היכרות עם העושר והמגוון של הספרות ושילוב יצירות באופן רענן ומקורי, שלא על דרך המשל או האלגוריה. נעסוק גם בקישוטים לשוניים ובאמצעים פיגורטיביים כביטוי רגשי, תוך הבחנה בין דימוי מדויק לדימוי שחוק והימנעות מקיטש. בנוסף נבחן את המוזיקה של השיר: חרוז, משקל ושירה בפרוזה, ונברר כיצד להתאים לכל שיר את הצורה המוזיקלית הנכונה לו.

את המפגשים מוביל אלעד זרט, סופר ומשורר, חתן פרס משרד התרבות לסופרים בראשית דרכם. זרט ערך את סדרת השירה של הוצאת עם עובד ועורך את מוסף ״ספרות ותרבות״ של ״ידיעות אחרונות״.