כשהספרות פגשה את הקולנוע – דני דותן | "הקליק האחרון"

הסופרת שהרה בלאו משוחחת עם הכותב, המוזיקאי ובמאי הקולנוע דני דותן על החיים, היצירה, ההשראה, מקורות ההשפעה והצלחה. במהלך השיחה יוקרנו קטעים מסרטים שבחר דותן. לאחר השיחה תתקיים הפסקה בת עשר דקות, ולאחריה יוקרן סרטו התיעודי, שאותו ביים עם דליה מבורך.

בשנות השמונים הייתה הקליק להקת פאנק וגל חדש מצליחה, ששרה בעברית מסרים חברתיים ופוליטיים. לאחר שני אלבומים שנחשבים לאלבומי מופת בתרבות הנגד הישראלית, ובהם שירים כמו „אמא אני לא רוצה להיגמל”, „אל תדליקו לי נר” ו„אינקובטור”, התפרקה הלהקה. שלושים שנה לאחר מכן נפגשים חבריה, כשהם בני 57, כדי לצאת למסע משותף אחרון ולנסות לעשות יחד עוד דבר אחד לפני שיהיה מאוחר מדי.

הסרט עוקב במשך שנתיים אחר דני דותן, סולן הקליק, כשהוא יוצר ומתמודד עם חבריו לשעבר ללהקה, שהתפרקה ב-1984. דותן מבקש לחזור לבמה ולמחאה שנטש, אך חברי הלהקה, שהיו אז בשנות העשרים לחייהם וכעת בשנות החמישים, נדרשים לבחון אם יוכלו להחיות את המוזיקה ולעשות דבר אמיתי. העבר שב ומפריע לניסיון הלידה מחדש של הקליק, ומביא עמו קונפליקטים, ייאוש ותחושת החמצה.

זהו סרט על חברות ומוזיקה ועל ניסיון לסגור מעגל. הוא חושף את עוצמת השירים ואת היחסים שנוצרו בין חברי הלהקה, לצד התקוות, התרסקות החלום וההבנה שזו אולי ההזדמנות האחרונה שלהם. אורך הסרט 93 דקות; הוא בעברית וכולל כתוביות בעברית.