איך לא חשבתי על זה קודם - תיאטרון תמונע

תומס הוא קשיש מר נפש, נרגן, מיזנטרופ ואתאיסט, שבמהלך ההצגה פוגש דמויות שונות ומשונות. המפגשים המנוכרים והמוזרים מבטאים השקפה ייחודית על החיים, על המוות ועל הבדידות האנושית. בלב העלילה עומדת סדרת מפגשים בין תומס לבין אלמוני בן גילו, והקשר המתפתח ביניהם.

מכרו החדש הוא ההפך הגמור מתומס: אדם שוחר חברה, שאוהב מוזיקה, קולנוע ואפילו תיאטרון, ומאמין שיש להמשיך ליהנות מכל רגע שנותר בחיים. בתוך זמן קצר מתגלה סוד מעברם המשותף, המטלטל את תומס ומבהיר לו מהי הבחירה ההחלטית היחידה שעליו לקבל. "איך לא חשבתי על זה קודם", הוא אומר לעצמו.

למרות אופייה המקברי, מדובר ביצירה קומית ואירונית, שניתן להגדירה כקומדיה שחורה אוהבת אדם. ההצגה עשויה באמצעים מינימליים, ובהם כמה כיסאות, סלוטייפ המסמן חדר וספסל, אך מצליחה ליצור עולם שבמרכזו אדם מסוים, שהקהל מתבונן בחייו ולומד להכירו. היצירה עוסקת בזקנה, בבדידות ובמפגש האנושי, ומזמינה מחשבה ושיחה על בני אדם.

מחזה: חיים מרין, על פי "רשימותיו האחרונות של תומס פ' למען הכלל" מאת ש. אסקילדסן. בימוי ודרמטורגיה: מלכה מרין.

עיצוב במה ותלבושות: דלית ענבר; עיצוב תאורה: נעה אלרן; ייעוץ מוזיקלי: רומי עזר; הפקה: נינה אופנהיים. משתתפים: אורי אברהמי, אלי דנקר ושאול עזר.