מסרו לה שאני אוהבת אותה

השחקנית והבמאית זוכת הסזאר, רומיין בורנז'ה, עיבדה לקולנוע את ספרה של קלמנטין אוטאן, המוקדש לאמה המנוחה. הסרט "מסרו לה שאני אוהבת אותה" מתעד את התמודדותה של בורנז'ה עם עברה האישי, ובפרט עם נטישתה על ידי אמה בינקותה. היצירה נעה בין ספרות לקולנוע ובין אמת לבדיה, ומציעה מסע רגשי עמוק בנבכי הקשר המורכב שבין אימהות לבנותיהן. הסרט, שאורכו 92 דקות ומוקרן בצרפתית עם כתוביות בעברית, הוצג בבכורה בפסטיבל קאן.

פסטיבל הקולנוע הצרפתי בישראל מציין למעלה משני עשורים של יצירה קולנועית הממציאה את עצמה מחדש. הפסטיבל חוקר את השינויים בעולם דרך סיפורים אינטימיים, פוליטיים ואנושיים, המדגישים את כוחו של הקולנוע לחבר בין דורות, תרבויות וזיכרונות. הסרטים המוצגים נוגעים בנושאים מהותיים כגון אהבה, בחירה, התנגדות והעברת ידע.

המהדורה ה-23 של הפסטיבל מציבה במרכז את דמות האישה על כל גווניה: נשים במאבק, נשים חופשיות, פצועות ויצירתיות, הדוחות תפקידים מגדריים מוכתבים ומחפשות את קולן הייחודי. מבחר הסרטים, הכולל יצירות כמו "האישה העשירה בעולם" של תיירי קליפה, "אהבי אותי ברכות" של אנה קזנב קמבה, "נערה ללא שם" ו"מתוך אהבה", מצייר דיוקן עוצמתי ופוליטי שבו רצונותיהן ובחירותיהן של נשים ניצבים במרכז הנרטיב.

במסגרת זו, נערכת מחווה לבריז'יט בארדו, דמות מיתית ופרדוקסלית של הקולנוע הצרפתי. כאייקון של חופש ורוח שהקדימה את זמנה, בארדו מסמלת מהפכה בתפיסה ובתשוקה. הקרנת סרטים כגון "ואלוהים ברא את האישה" ו"הבוז" מאפשרת לבחון מחדש את נוכחותה המשפיעה בתולדות הקולנוע. הפסטיבל ממשיך לשמש מרחב למפגש ורגש, המזמין את הקהל לדיאלוג בין-תרבותי ולמבט רענן על העולם. תודה לסינמטקים, לשותפים ולצוותים האמנותיים המאפשרים את קיומו של אירוע זה, וכמובן לקהל הנאמן והסקרן.