מאי זרחי | קריסטין

הסולו ׳קריסטין׳ מהווה עדות למצב גוף-נפש של אישה צעירה בתקופה הנוכחית. יצירה זו מהווה המשך למחקרה של הכוריאוגרפית מאי זרחי בשנים האחרונות, העוסק בקשר שבין זיכרון לתנועה. מתוך המפגש בין זרחי לבין הרקדנית עמית זרצקי, הן בוחנות כיצד הריקוד המתהווה נובע מהתמודדות עם כוחות בלתי נראים, אשר באמצעות הריקוד הופכים לנראים עבור הקהל ועבור הרקדנית עצמה.

במהלך המופע, הרקדנית עוברת דרך מצבים ומקומות משתנים ללא הרף. לעיתים ניתן לזהות הקשר או מילה לחוויותיה, אך אלו חולפים במהירות ומותירים אחריהם תחושת אי-נחת מתמשכת. הסולו בנוי מהצטברות של חוויות זו על גבי זו, המתגבשות לכדי מונולוג תנועתי. המופע מוצג בפורמט הכולל את הסולו, שיחה עם היוצרות וצפייה נוספת בסולו. השיחה נועדה לאפשר הצצה לתהליך היצירתי ולאופני העבודה, במטרה להעניק לקהל כלים וזווית ראייה מחודשת לקראת הצפייה השנייה.

מאי זרחי היא כוריאוגרפית הפועלת בין ישראל לגרמניה וחוקרת תנועה ביחס לחלל, אותו היא תופסת כמרחב הטעון במתחים, היסטוריות ומאורעות קודמים. בין עבודותיה הבולטות ניתן למנות את ׳על סף׳, ׳קריסטין׳ ו-׳פרסנסיה׳. זרחי היא בוגרת האקדמיה למחול בהולנד והתכנית לכוראוגרפיה ex.e.r.ce בצרפת. במהלך לימודיה שימשה כאסיסטנטית של וויליאם פורסיית בגרמניה, ובהמשך הקימה את הקולקטיב Mamaza יחד עם יאניס מנדפוניס ופבריס מצליח, עמם יצרה והופיעה ברחבי העולם. היא יוזמת פלטפורמות אמנותיות ופדגוגיות, בהן סדרת המחול Encore וסינמאי קולנוע כוראוגרפי. היא ניהלה את התכנית לכוראוגרפיה בכלים, ומלמדת במסגרות שונות, ביניהן פרו-מורנינגס במרכז סוזן דלל והמסלול להכשרת רקדנים.

צוות היצירה כולל את מאי זרחי (כוריאוגרפיה), עמית זרצקי (רקדנית), דניאלה ליונגסברג (מוזיקה מקורית, הכוללת קטע מאת קריסטין אופנהיים), דן בן ארי (צילום) ודור פזואלו (קרדיט צילום). היצירה נתמכת על ידי קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל-אביב.