לא קראתי לזה אלימות

המופע מציג את סיפורה האישי של נתלי ברלין, אשר בשיא חייה – הכוללים זוגיות, ילדים וקריירה כבעלת סטודיו ליוגה – חוותה תפנית כאשר גופה החל לאותת על מצוקה. התהליך הוביל אותה לעצירה ולחזרה אל עברה, למקומות שחשבה כי הותירה מאחור. במהלך המסע היא פגשה בכאב שלא נעלם, אלא רק שינה את צורתו לאורך השנים. היצירה עוסקת בהבנה המורכבת שלא כל כאב מותיר סימנים חיצוניים גלויים לעין, ובניסיון לפענח את השפעות העבר על ההווה.