ימח שמי

בכניסה לגיהינום ניצב היטלר, שתפקידו למיין את המתים. אלא שהדמות המוכרת עברה תפנית מפתיעה: הוא לבוש בבגדים ורודים, מעוטר בסמל לב במקום צלב קרס, והתנהגותו משדרת נינוחות גאה. הוא מציג את עצמו בפני הקהל, משתף בתהליך הצמיחה הרגשית שעבר, בשינוי דעותיו ובלקיחת האחריות על מעשיו.

המופע הוא מסע קברט אורקולי וסטנד-אפ סאטירי שאינו חושש לשחוט פרות קדושות, כל זאת בליווי שירים. העלילה עוקבת אחר רגעיו האחרונים בבונקר, הגעתו לשאול, והמפגשים הבלתי נשכחים שלו עם דמויות כמו ישו, מאסטר מהמזרח, שטפן – השותף לחיים העתידי שלו, וקהילת ה"ווק" שאליה הוא משתייך. זהו מופע אור-קולי המנסה, ללא הצלחה, לא להעליב אף אחד.

הצגת היחיד של יפתח אופיר מעלה שאלות נוקבות על האפשרות של הצורר הנורא לעבור שינוי ולהשיג כפרה. המבקרת ננו שבתאי מ"הארץ" הגדירה את המופע כמצחיק ונהדר, תוך שהיא מדגישה את כישרונו הבלתי נדלה של אופיר. גם ב"אמא נגה" שיבחו את היצירה ותיארו אותה כקברט מושלם. מדובר ביצירה נועזת המשלבת הומור סאטירי עם תהייה פילוסופית על גבולות המחילה והשינוי האנושי, גם במקומות האפלים ביותר בהיסטוריה.