איך לא חשבתי על זה קודם - תיאטרון תמונע

תומס הוא קשיש מר נפש, נרגן, מיזנטרופ ואתאיסט, שפוגש במהלך ההצגה דמויות שונות ומשונות. המפגשים המנוכרים והמשונים מבטאים השקפה ייחודית על החיים, על המוות ועל הבדידות האנושית. במרכז העלילה עומדת סדרת מפגשים בין תומס לבין אלמוני בן גילו, והקשר המתפתח ביניהם. מכרו החדש הוא ההפך הגמור מתומס: אדם שוחר חברה, שאוהב מוזיקה, קולנוע ואפילו תיאטרון, ומאמין שיש להמשיך ליהנות מכל רגע שנותר בחיים. בהמשך מתגלה סוד מעברם המשותף, המטלטל את תומס ומבהיר לו מהי הבחירה ההחלטית היחידה שעליו לקבל. למרות אופייה המקברי, מדובר ביצירה קומית ואירונית, שניתן להגדירה כקומדיה שחורה אוהבת אדם. ההצגה עוסקת בזקנה, בבדידות ובאפשרות לקשר אנושי גם בשלב מאוחר בחיים. המחזה נכתב על ידי חיים מרין, על פי "רשימותיו האחרונות של תומס פ' למען הכלל" מאת ש. אסקילדסן. הבימוי והדרמטורגיה מאת מלכה מרין. עיצוב הבמה והתלבושות: דלית ענבר; עיצוב התאורה: נעה אלרן; ייעוץ מוזיקלי: רומי עזר; הפקה: נינה אופנהיים. משתתפים: אורי אברהמי, אלי דנקר ושאול עזר. ביקורתה של ננו שבתאי ב"הארץ" תיארה את ההצגה כעדינה ויפה, וציינה את משחקו המדויק ומלא החן של אורי אברהמי, את השימוש באמצעים מינימליים ואת האופן שבו היצירה מעוררת מחשבה ושיחה על בני אדם.