אומרים ש...

עמי בן ה-98 מקבל מכתב אל דירתו הזמנית בבניין המפונים, אך מסרב לפתוח אותו. המכתב הסגור מוביל אותו ואת שני ילדיו למסע זיכרונות בעקבות מכתב אחר שקיבל בעבר מהתנועה, בו נקרא להצטרף להנהלה המרכזית כמלווה קהילות. תפקיד זה הוביל אותו בין קיבוצי הדרום בשנים שבהן האתגרים של היחיד בחברה הקיבוצית החלו לצוף. לאורך הדרך נחשף מפעל שנכנס לחובות בשם אחריות קולקטיבית, לצד מאבקים על שינוי שיטות הלינה המטלטלים את יסודות הבית הקיבוצי. בין התחנות צפים סיפורי מתנדבים, תשוקה ואשמה, לצד עדויות על הדחקה, נידוי וסילוק, וסדקים שנוצרים כאשר קול אחד משתיק אחרים. יוצר ובמאי: אמיתי יעיש בן אוזיליו. ע. במאי: נטע עצמון. דרמטורגיה: רננה רז. רובוטיקה: אורן עילם. תלבושות: דורון אשכנזי. וידאו: איריס מועלם. חלל: איגי הגר פרי פלד. תאורה: זיו וולושין. מוזיקה: יותם אלון. הפקה: דנה רבינוביץ. שחקנים: מיגל אורבך, סיגלית פוקס, דני שפירא, טולי פסי, דורון מגלי. ייתכן כי במהלך האירוע יתקיימו צילומים, והשתתפות בו מהווה הסכמה לשימוש בחומרים המצולמים לצורכי פרסום ושיווק של התיאטרון.