הסרט התיעודי משנת 1990 מציג את סצנת ה-Ball Culture בניו יורק של שנות ה-80. היצירה מתעדת תחרויות ראוותניות שבהן משתתפים, ברובם להט״בים אפרו-אמריקאים ולטינים, מביעים את עצמם באמצעות אופנה, ריקוד וסגנון ה-Voguing. הסרט בוחן את ה-Houses, קהילות חלופיות למשפחות ביולוגיות שהעניקו למשתתפים תחושת שייכות בעולם שדחה אותם. הבמאית ג’ני ליווינגסטון צילמה את הסרט לאורך שבע שנים, בין 1983 ל-1990, תהליך שאפשר לה להעמיק בקהילה ולבנות אמון עם המשתתפים. היצירה נחשבת לאבן דרך בתרבות הקווירית ובתרבות הפופ, והשפיעה על מונחים אייקוניים שהוטמעו בתודעה הרחבה....
הסרט התיעודי משנת 1990 מציג את סצנת ה-Ball Culture בניו יורק של שנות ה-80. היצירה מתעדת תחרויות ראוותניות שבהן משתתפים, ברובם להט״בים אפרו-אמריקאים ולטינים, מביעים את עצמם באמצעות אופנה, ריקוד וסגנון ה-Voguing. הסרט בוחן את ה-Houses, קהילות חלופיות למשפחות ביולוגיות שהעניקו למשתתפים תחושת שייכות בעולם שדחה אותם. הבמאית ג’ני ליווינגסטון צילמה את הסרט לאורך שבע שנים, בין 1983 ל-1990, תהליך שאפשר לה להעמיק בקהילה ולבנות אמון עם המשתתפים. היצירה נחשבת לאבן דרך בתרבות הקווירית ובתרבות הפופ, והשפיעה על מונחים אייקוניים שהוטמעו בתודעה הרחבה. הסרט מוקרן בשפת המקור (אנגלית) עם כתוביות באנגלית. Paris Is Burning (1990) documents the 1980s New York City Ball Culture scene. The film explores the elaborate competitions where participants, primarily African American and Latino LGBTQ individuals, express themselves through fashion, dance, and voguing. It highlights the 'Houses'—alternative communities that provided a sense of belonging to those rejected by society. Directed by Jennie Livingston, the film was shot over seven years, from 1983 to 1990, allowing for a deep connection with the community. It is considered a landmark in queer and pop culture. The film is screened in English with English subtitles.
