ימח שמי

בכניסה לגיהינום עומד היטלר וממיין את המתים, אך הדמות שמופיעה שם שונה מהצפוי: היא לבושה בוורוד, נושאת לב במקום צלב קרס, והתנהגותה נראית מעט גאה. הוא מספר על צמיחתו הרגשית, על שינוי דעותיו ועל האחריות שקיבל על עצמו.

מכאן יוצא המופע למסע קברטי אורקולי וחזותי, המשלב סטנד־אפ סאטירי ושירים ואינו חושש לשחוט פרות קדושות. המסע עובר דרך שעתו האחרונה בבונקר, ההגעה לגיהינום, מפגש עם ישו ועם מאסטר במזרח, וכן היכרות עם שטפן, בן זוגו העתידי, ועם קהילת הווֹוּק שאליה הוא משתייך.

המופע מעלה את השאלה אם הצורר הנורא יכול להשתנות ולהשיג כפרה. זו הצגת יחיד של יפתח אופיר, שתוארה בביקורת של ננו שבתאי ב״הארץ״ כמצחיקה ונהדרת, בזכות הנושא ובעיקר בזכות כישרונו של אופיר.