הקול השקט: איך מוצאים את הקול הפנימי דווקא כשהעולם רועש?

סדנת כתיבה המוקדשת לחיפוש אחר הקול השקט — קול שאינו נשלט בידי החדשות, האזעקות, הפחד והרעש הבלתי פוסק שמקיף אותנו. הסדנה יוצאת מנקודת המבט של יוצרים שבתקופות של מלחמה, אלימות וטלטלה בחרו שלא להגביר את הרעש, אלא להעמיק פנימה. בין הדוגמאות: פייר בונאר, שהמשיך לצייר את אשתו שוב ושוב גם לאחר מותה; ג׳ונאיצ׳ירו טניזאקי, שכתב על הרבדים העמוקים של התרבות היפנית בשנות המיליטריזם; ומרסל פרוסט, שכתב את רוב ״בעקבות הזמן האבוד״ בעוד אירופה בוערת.

לצדם יוזכרו גם פרנץ קפקא, ולטר בנימין, הוקוסאי, מארק רותקו, אגנס מרטין, רבי שמעון בר יוחאי, אפלטון ויאסוג׳ירו אוזו — יוצרים והוגים שטיפחו, כל אחד בדרכו, מבט פנימי בתקופות של משבר, מלחמה או תהפוכות. הסדנה אינה עוסקת בכותבים אלה, אלא נעזרת בהם כנקודת מוצא לדיון באפשרות למצוא מקום שממנו אפשר לכתוב: מקום להקשיב, לזקק את הקול האישי ולגלות משהו שהוא רק שלכם. בהנחיית עוזי וייל, סופר, תסריטאי ומתרגם.