הדוד פרץ ממריא

פנטזיה תל־אביבית המבוססת על שני סיפורים קצרים מאת יעקב שבתאי. על רקע תל אביב הקטנה, בין החולות, הכרמים והים, מסתובב פרץ וליבו הומה. הוא נשוי ליונה, אישה טובת לב, אך חושק בגאולה, בעלת עיניים של נמר ורצון לטרוף את העולם. פרץ מתלבט ומייחל לעצה מאמו או לנס שיחסוך ממנו את ההכרעה, אך הנס אינו מגיע. כשגאולה עוזבת, צער הפרידה שובר את לבו.

חמשת השחקנים מספרים את סיפור האהבה בשירה, בריקוד ובהומור, ולעיתים גם מתערבים בו בדרכים שונות. ההתערבויות מעלות שאלות על המשפחה הישראלית ומזכירות שאהבה יכולה להופיע בכל גיל. לאורך ההצגה נוכחת גם השאיפה להתעלות מעל המציאות האפורה, להמריא ולעוף.