הדוד פרץ ממריא

פנטזיה תל־אביבית על פי שני סיפורים קצרים מאת יעקב שבתאי. על רקע תל אביב הקטנה, בין החולות, הכרמים והים, מסתובב פרץ וליבו הומה. הוא נשוי ליונה, אישה בעלת פני ירח ולב טוב, אך תשוקתו נתונה לגאולה, בעלת עיני הנמר והרצון לטרוף את העולם.

פרץ מתלבט ומייחל לעצה או לאות מאמו, או לנס שיחסוך ממנו את ההכרעה. הנס אינו מגיע, וכשגאולה עוזבת, צער הסיום שובר את לבו לרסיסים. חמשת השחקנים מספרים את סיפור האהבה בשירה, בריקוד ובהומור, ולעיתים גם מתערבים בו בשלל צורות.

ההתערבויות מעלות שאלות על המשפחה הישראלית ומזכירות שאהבה יכולה להופיע בכל גיל. הן גם מבטאות את הרצון להתעלות מעל המציאות האפורה, לשאוף גבוה, להמריא ולעוף.