נתן אלתרמן, מגדולי הכותבים בעברית, הותיר אחריו מורשת תרבותית ענפה הכוללת נכסי צאן ברזל כגון "פגישה לאין קץ", "ליל חניה", "ערב עירוני", "אליפלט", "כלניות", "עוד חוזר הניגון" ו"שיר העמק". יצירתו שזורה עמוק בדברי ימי התרבות המקומית, עד כי נדמה שהגבולות בין השפעתה על השפה העברית לבין השפעת השפה עליה מטושטשים....
נתן אלתרמן, מגדולי הכותבים בעברית, הותיר אחריו מורשת תרבותית ענפה הכוללת נכסי צאן ברזל כגון "פגישה לאין קץ", "ליל חניה", "ערב עירוני", "אליפלט", "כלניות", "עוד חוזר הניגון" ו"שיר העמק". יצירתו שזורה עמוק בדברי ימי התרבות המקומית, עד כי נדמה שהגבולות בין השפעתה על השפה העברית לבין השפעת השפה עליה מטושטשים.
במופע "עלינו לא שרים שירים", איה כורם מגישה פרשנות אמנותית ליצירותיו של אלתרמן. כורם אינה מסתפקת בביצוע השירים האהובים, אלא עונה להם באמצעות טקסטים מקוריים פרי עטה. יצירות אלו מהוות תשובה נשית ועדכנית לפזמונים שנכתבו לפני עשורים רבים, ומציעות זווית ראייה חדשה או מענה חצוף למונולוג הגברי של אלתרמן בנושאי אהבה, חיים ומוות. על הלחנים והעיבודים המוזיקליים אמון אדם בן אמיתי, שותפה לחיים וליצירה של כורם.
המופע כולל "שיחות" נוספות בין הישן לחדש. כך למשל, השיר "ניגון עתיק" זוכה למענה מצמית מפי האישה הנמצאת בתוך הבית הבוער, ו"ליל חניה" מוצג בגרסה עדכנית מנקודת מבטן של הנשים שנותרו בעורף – אלו שאיש לא כתב עליהן שירי הלל ורעות קרב.
כורם ובן אמיתי יצרו מופע המשלב נוסטלגיה לארץ ישראל של פעם עם מבט מפוכח על המציאות הישראלית העכשווית, על כל גווניה – האהבה והיופי לצד הכאב והאבל. על הבמה משתתפים איה כורם, אדם בן אמיתי בגיטרה, וליווי קולות של ליהיא אמ וירדן כהן ברוש. צילום: אוהד רומנו.