פרטי ההצגה דואט לשני גברים, בני ברית ויריבים בו בעת, ההופך בצדדיה השונים של הגבריות – הפיזיים, התרבותיים והרגשיים. העבודה נולדה מתוך סקרנות כלפי דימויי זכריות כפי שהם משתקפים - בעוצמה וברכות - בתרבויות שונות, מאומנויות לחימה ומעולם החי, דרך מחוות יומיומיות של קרבה, ועד דימויים קולנועיים מוכרים. היצירה מלוּוה במוזיקה מקורית מאת נועם ענבר ואדם שפלן, השואבת השראה משירי לוחמים מסורתיים, שנסונים ואפילו מג’יימס בונד. דנה רוטנברג היא כוריאוגרפית ואוצרת שעבודותיה שוזרות גוף, זיכרון וזמן. יצירותיה חושפות את סיפוריהם השכבתיים של הרקדנים וממקמות את המחול ככלי הנושא עמו היסטוריה ומורשת. בשילוב של הומור וכאב היא יוצרת עבודות עמוקות ומשחקיות החוצות גבולות בינתחומים ומאתגרות את מקומם של הצופים אוטוביוגרפיה ומושג הזמן הם יסודות מרכזיים בעשייתה, ביצירות כמו ״נבחרת החלומות״, ״60,000 גר(ה)ם״ ו ״everything must go״. בפרויקטים כמו ״נע באוזן״ ו״כולי אוזן״ היא ממקמת את הגוף והחלל כארכיונים חיים. כמייסדת ״פרויקט 48 מחול״ ומנהלת אמנותית של ״הרמת מסך״ רוטנברג מטפחת קהילה, דיאלוגים בינדוריים ונסיוניות. כוריאוגרפיה: דנה רוטנברג רקדנים יוצרים: אופיר יודילביץ', אורי שפיר מוסיקה מקורית: נעם ענבר ואדם שפלן תלבושות: חגית אביר נוצר במסגרת הרמת מסך בתמיכת המדור למחול מנהל התרבות.
פרטי ההצגה TAR | מאת אייל דדון ״במחשכים המזכירים את הנקודות הנמוכות ביותר של האוקיינוס, משהו סמיך עוטף כל עצם, מכביד על התנועה, מקשה על הנשימה. במקרה הרע, כל נקודה זוהרת היא מלכודת, ובמקרה הטוב היא הזנב של עצמך. הגבול מטשטש בין נשיקת שפתיים למלתעות נפערות. קרב מחשל הוא אקט של אהבה בעוד שחיבוק משאיר אחריו רק געגוע לחום. במעמקי הזפת יכולים לגדול רק אלמוגים שדרכו עליהם״ ׳איתמר ג׳וניור אזולאי׳ "זפת" היא יצירת מחול עכשווית המבוצעת על ידי 9 אמנים.ות יוצאי דופן, שבוחנת מה נולד מתוך הכובד – ואיזה יופי צומח מתוך מה שלא נשטף. כוריאוגרפיה, עיצוב פסקול, עיצוב במה וקונספט | אייל דדון יוצרת שותפה, מנהלת חזרות ולהקה | תמר ברלב רקדנים.יות יוצרים.ות | רני בן סימון, אורי משה עופרי, מורן מילר, אביתר עומסי, אור ששי, נעם סרוקה, דניאל גור, תמר ברלב, גיל נמט תלבושות | תמר ברלב, אייל דדון עיצוב תאורה | פליס רוס מוזיקה | גיל נמט ואייל דדון שותף ליצירה והכוונה | יגאל פורמן עיצוב גרפי | דורית טלפז תפעול תאורה | שי יהודאי אייל דדון כוריאוגרף ומעצב סאונד דדון, זוכה פרסים יוקרתיים בישראל ובעולם, ביניהם פרס משרד התרבות לאמני מחול (2024), פרס Jeong Mak בסיאול, דרום קוריאה (2021), וזוכה במקום הראשון בתחרות הכוריאוגרפיה הבינלאומית לכוריאוגרפיה בהאנובר, גרמניה (2014). דדון הוא אחד הקולות המובילים בדור החדש של סצנת המחול הבינלאומית. עבודתו מתאפיינת בשפת תנועה מקורית ובגישה חדשנית למוזיקה ולתנועה. הוא יצר עבודות עבור להקות מחול ותיאטראות מובילים ברחבי אירופה, אסיה וישראל, ביניהם: אטֶרבאלטו (איטליה), בלט לאומי צ'כי, הֶסישס שטאטסבאלט (גרמניה), תיאטרון גרטנרפלאץ (מינכן), להקת המחול של אריק גוטייה (שטוטגרט), תיאטרון טאליה (המבורג), תיאטרון המחול של שי שין (שנחאי), BJ9CDT (בייג׳ינג), בלט סטניסלבסקי (מוסקבה), תיאטרון המחול צ׳אנג (טאיוואן), ובישראל – להקת המחול הקיבוצית, להקת פרסקו, תיאטרון המחול ענבל ותיאטרון המחול הירושלמי. בשנת 2016 ייסד יחד עם תמר ברלב את להקת המחול דדון. "עמותת בצלאל״ עמותת בצלאל לתרבות היא בית לפעולה אמנותית רב-תחומית ופלורליסטית, הפועל לקידום אמנות כגשר חברתי בין קהילות, תרבויות ואנשים. העמותה, שהוקמה על ידי האחים תום ועינת בצלאל, תומכת בפרויקטים של יוצרים עצמאיים מכל תחומי האמנות, תוך דגש על רב-תרבותיות, חדשנות וקהילתיות. בין פעילויותיה: מופעים, תוכניות רזידנסי, סדנאות קהילתיות, גלריות ותמיכה באוכלוסיות מגוונות – מצרכים מיוחדים ועד אוכלוסיות שוליים. להקת המחול דדון, בניהולו האומנותי של הכוריאוגרף אייל דדון, הוא פרויקט הדגל של העמותה בתחום המחול. החיבור בין הקולקטיב לעמותה נולד מתוך חזון משותף לפיתוח יצירה חוצת גבולות וקהלים, ומתוך מטרה לאפשר לאמנות העכשווית להגיע לכל אדם ולגעת בכל מקום. העמותה מעניקה קורת גג אשר עוטפת את הלהקה, תוך ליווי מקצועי ותמיכה כוללת. באמצעות מעטפת זו, מתאפשר ללהקה להעמיק את פעילותה האמנותית והחברתית, לפרוץ גבולות של מרחב וזמן, ולבסס את מקומה כמובילת דרך בתחומה.
פרטי ההצגה תנועות ריקוד של אמצע מלחמה מעניין אם לא הייתה מלחמה איזה ריקוד היה קורה, אבל יש ואלה התנועות שנוצרו בזמן הזה, במקום הזה. אנחנו כותבים תסריטים, מחפשים דרכים חדשות לספר את המציאות, כאן אנחנו אלה ששולטים במצב. מרגישים שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים? בואו נשים שם חול, ים, וסירה. הטקס הזה בינינו הרקדנים וביניכם הקהל זה דבר מיוחד, לא? אפשר פה לשוט לאן שרק נרצה. קרדיטים: רעיון וכוריאוגרפיה: יוסי ברג ועודד גרף מופיעים, יוצרים: עמית זרצקי, שירה בן אוריאל, עודד גרף, יוסי ברג תאורה: עופר לאופר תלבושות: ערן שני עריכה מוסיקלית: בניה רכס עיצוב פסקול: יוסי ברג ועודד גרף עין חיצונית: יעל ונציה אתר להקה: www.yossioded.com בתמיכת: קופרודוקציה קרן מרט, קרן רבינוביץ, עיריית תל אביב, משרד התרבות והספורט על היוצרים הכוריאוגרפים התל אביביים יוסי ברג ועודד גרף שהחלו לשתף פעולה בשנת 2005, צברו מוניטין של עבודה פורצת גבולות שהיא מאוד פיזית, נוקבת וחכמה. ברג וגרף סיירו עם להקתם ברחבי העולם (פסטיבל מונפלייה צרפת, אמריקן דאנס פסטיבל, ארה"ב, תיאטרון ג'ויס ניו יורק, תיאטרון דאנס האוס שבדיה, פסטיבל סידאנס דרום קוריאה, ועוד) וקיבלו מספר פרסים בינלאומיים יוקרתיים. בנוסף, הוזמנו ככוריאוגרפים אורחים ליצור במספר רב של להקות מחול ואוניברסיטאות. יוסי ועודד הם מנהלים אמנותיים, ממציאים, חוקרים, רקדנים, מחנכים ומנטורים; משנת 2020 יוסי מוביל כמנהל אמנותי ומורה ב סדנא תכנית להכשרת רקדנים בקיבוץ געתון ועודד הוביל את פסטיבל הרמת מסך ברחבי ישראל בין השנים 2024-2020. זוכי פרס משרד התרבות בתחום הכוריאוגרפיה ובפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה לאמנים מצטיינים. Website Vimeo Facebook YouTube ביקורות: "קומפוזיציות יפהפיות וחכמות, ביצוע מדויק וסוחף...הרקדנים האדירים! יוסי ועודד עצמם, יחד עם שירה בן אוריאל ועמית זרצקי המעולות. יחד עם גימור מושלם בהכל - פיזיות, קומפוזיציה, הבעה, תלבושות - 60 דקות חולפות כהרף עין. אפשר היה לראות את הקהל תולה עיניים מרותקות ורוצה עוד ועוד" עדן קרמר,creative writing "יצירה שנוגעת בעצב עמוק, מצליחה לנסח הוויה של החיים כאן ובה בעת ממחישה את כוחה של האמנות לברוא חלופות, לדמיין עתיד, להראות שאפשר אחרת" רן בראון, הארץ תגובות הקהל: "הייתי בהופעת הבכורה של העבודה החדשה שלכם וממש התרגשתי. תודה על מסע שדיבר הרבה תחושות שאני חווה בימים אלו. תודה על ההומור על העצה על הכנות על ההסתרה ובכלל שהסכמת לגעת ככה בפצעים פתוחים...לא רציתי שתסתיים לעולם" "העבודה שיצרתם כל כך מרגשת מאחר וכל האלמנטים - החלל, הביצוע, החומרים, וגם הזמן (התקופה) הצליחו להתקיים גם בתוך המציאות-פנטזיה של השפה האמנותית שלכם, וגם בתוך המציאות הממשית והדמיון של הצופה. עבורי יצרתם מאין עבודת מחול-תיאטרון שהיא אוקסימורון. חושפת את הפרדוקסים, את הניגודים, בדרך מתקשרת: טרגית וקומית, פאר וכישלון, נשלט או שולט, להישאר או להימלט. תודה לכם!" "היה כ"כ משמעותי בכל כך הרבה רבדים שקשה לתאר. אסתטיקה מרהיבה של תנועה במרחב שאפשר התבוננות כ"כ אחרת ומבורכת בחיים שלנו" "מרגש חכם מטריד ומהפנט. כל כך שמח להיות ברגע הזה ולראות בפרספקטיבה רחבה את העבודות שלכם ואיך הם נבנות נדבך על נדבך. פנינים של מצוקה" Website
פרטי ההצגה חמישה מבצעים ומספר חד-ספרתי של "נוצות" אקרילן יוצרים מרחב דמדומים מוזיאלי – בין הארעי לקבוע, בין הטבעי למלאכותי, בין הצורני לקיומי, בין הגופני למופשט. המאמץ לשמור את הנוצות באוויר מחולל תנועת שרשרת ומניע מהלך פרפורמטיבי רב-רבדים שבו השפתיים, הריאות וקנה הנשימה משמשים כמטרונום, כמכחול וכגפה נוספת, "KEEP IT UP" הוא הפרק השלישי בטרילוגיית "מופעי עמל" המתאפיינת בשפה בימתית רזה העשירה ברבדים סמליים דרור ליברמן (יליד באר שבע, 1988) וקזויו שיונירי (ילידת טוקיו, 1984) הם צמד יוצרים רב-תחומיים בזירה הבין-לאומית. מאז 2015 הם פועלים יחד כזוג אמנותי וחיים, ויצירותיהם נתמכו בגופים ציבוריים מובילים והוצגו בפסטיבלים ובמסגרות כמו "חשיפה בינלאומית", "תל אביב דאנס", "אינטימדאנס" ו"מחול שלם". עבודותיהם זכו להצלחה גם מחוץ לישראל, והם הוזמנו להופיע, ללמד וליצור במדינות רבות, ביניהן יפן, גרמניה, שוויץ, נורבגיה, בולגריה, פולין, ספרד ואלבניה. קונספט וכוריאוגרפיה: TakeDown Productions – קזויו שיונירי ודרור ליברמן בביצוע: קזויו שיונירי, דרור ליברמן, גיל צירלין, זיו קוטליצקי, מיכל הולמצן דרמטורגיה וסטיילינג: עידית הרמן הפקה: היצירה הופקה על ידי "טייקדאון אמנויות הבמה", בשיתוף עם תכנית הרזידנסי "מונטאז’" של מרכז כלים, ובתמיכת ארגון יוצרים בתיאטרון, מועצת הפיס לתרבות ואמנות וקרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות
פרטי ההצגה Performing Love ׳אין ספק שתקופתנו מעדיפה את הדימוי על פני הדבר, את ההעתק על פני המקור, את הייצוג על פני הממשות, את המראית על פני היישות. אשליה בלבד היא קדושה, האמת חולנית.׳ לודוויג פוירבך, 1841. ללכת לאיבוד בגבולות המטושטשים שבין אהבה להערצה, כמיהה למיאוס, מכני לאנושי, משוכפל לייחודי, קלישאתי לאמיתי. רוני חדש (1990) כוריאוגרפית, רקדנית ומורה למחול עכשווי. ביצירתה, רוני מחפשת אחר מניעים אינסטינקטיביים ורגשיים לתנועה, וזאת על ידי פירוקו של הגוף לשלל איבריו ומציאת יכולת תנועתית נפרדת בכל איבר ואיבר. עבודותיה מתאפיינות ברצונה לפרק את הגוף, התנועה, הדימוי, היחסים בין הקהל למופיע ואת פעולת המופע עצמו. אופן עבודתה עם הגוף מקלף אותו מהיסטוריה, סטריאוטיפים ושאר תיוגים מוכתבים ומעמת אותו עם הווה עירום. עבודותיה זכו להכרה בינלאומית וקטפו פרסים בארץ ומחוצה לה, ביניהם פרס משרד התרבות ליוצרים צעירים (2018, 2021) ופרס גוונים במחול (2015). כוריאוגרפיה: רוני חדש רקדנים ושותפים ליצירה: רומי להב, גיל עמישי/אחינועם חי , ענבר בוכבינדר, תום ניסים, יענקלה פילצר, שירה בן אוריאל, תמיר גולן ומתאוס מוריירה תלבושות: רוני חדש ניהול חזרות: עמית זרצקי, טל אדלר צילום: אפרת מזור עיצוב תאורה: נדב ברנע הפעלת תאורה: עופר לאופר העבודה נתמכה על ידי קרן MART, מפעל הפיס, קרן יהושע רבינוביץ, עיריית תל אביב, מרכז כלים לכוריאוגרפיה ותיכון עירוני א' לאומנויות. תודות: תודה ליאניס בריסוט, עידו ברק, יזה מושר דומון, אופיר קונש ונוי חבר שלקחו חלק בתהליך היצירה. תודה למאי זרחי, יעל ביאגון ציטרון, שרה הולצמן, עופר לאופר ועמי שלו.
פרטי ההצגה ״האם את מסוגלת לחשוב איתי כמה נפלא הוא לצפות, למשל, אל תוך תוכו של כלב העובר על פניך: לצפות בו לפני ולפנים, לא לפלח בראייה ולצאת מן הצד האחר, כאילו היה חלון הנשקף אל האנושי, לא זה, כי אם להיכנס אל הכלב פנימה בדיוק באמצעו, אל המקום שמשם הוא מתחיל להיות כלב. ובלבד שנשים לב ונקפוץ החוצה ברגע האחרון, לפני שהעולם מסביב נסגר כליל ונהיה הכלב שבתוך הכלב, אבודים לכל שאר הדברים. ״ (רילקה 1914; תרגמה: עדה ברודסקי). לעיתים, השפה כושלת מול עומקה של החוויה; מרמזת על מה שאיננו, נוגעת בצילו של הנעדר. כמו ציידים, אנו מתחקים אחר עקבות שנותרו אחרי מה שכבר נעלם. תשוקה היא צייד בודד במרדף אחר משמעות לדבר מה חסר שם. כניסה למרחב שחומק מכל לכידה. אולי, בסוף, רק הציד נותר. תשוקה היא צייד בודד במרדף אחר משמעות לדבר מה חסר. כניסה למרחב שחומק מכל לכידה. מיכאל גטמן, בנם של דורה קרולין וזכריה גטמן שעלו לישראל מלנינגרד הסובייטית בעקבות ניסיון חטיפת מטוס כושל של דיסידנטים יהודים שנועד להימלטות מברית המועצות בשנת 1970 – "מבצע חתונה". יצירתו הכוריאוגרפית מתאפיינת בריבוי נקודות מבט, תוהה על ההקשרים העדינים בין פעולה, תנועה, מבע ושפה, מסוקרנת בתגובות הגוף למצבי קיצון, ומביאה לידי ביטוי מהדהד של הקשרים היסטוריים, תרבותיים פואטיים. במקביל ליצירתו, גטמן מוזמן דרך קבע להעביר סדנאות, כיתות אמן במוסדות מחול. את הכשרתו החל באולפן בת-דור, בהובלתה של ז’נט אורדמן. הצטרף לאנסמבל בת-שבע בניהולה האמנותי של נעמי פרלוב. בהמשך להקת בת-שבע וב-Ballet Freiburg Pretty Ugly, אמנדה מילר. מיכאל הוא בעל תואר שני (M.A) מהפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת האדרספילד, אנגליה. עבודת התזה שלו עסקה בשילוב בין מילים, רעיונות ומחוות בפרקטיקה של מחול עכשווי, תוך בחינה השוואתית של שיטת החקירה הגיאומטרית שפיתח הפילוסוף ההולנדי ברוך שפינוזה. כוריאוגרפיה: מיכאל גטמן אמנים שותפים: בשמת נוסן, מתן כהן, אורי מבזבז, אביתר עומסי, מילה לוי (מתלמדת)ליאל האריס (מתלמד) ליווי אמנותי: יעל ונציה ניהול חזרות: ניב מרינברג עיצוב תאורה: אבי-יונה (במבי) בואנו עיצוב סאונד: מיכאל גטמן עיצוב תלבושות: עומרי אלבו ארט: לטיסיה בולו ניהול הצגה: מיכל בן בסט הפקה: שחר שרית שרשוב ניהול וקשרי חוץ: גלוריה דה אנגלי ניהול מדיה חברתית: לטיסיה בולו תודות: ליה זיסמן, מרב יודילוביץ, רונה כהן היצירה נוצרה במסגרת תכנית שהות אמן של מרכז סוזן דלל. בכורה פסטיבל תל אביב דאנס אוגוסט 2025